טכניקת מערנות  srt מול טכניקת גלישה

במערכת לגלישת מצוקים משתמשים בשני חבלים, כשל אחד מהם עגון בנפרד לעיגון חזק ובטוח.{חשוב לציין, אין לנו יכולת למדוד באחוזים עיגון או תחנה, אלא להעריך את העיגון לפי מס' קריטריונים כמו-האם העיגון יוכל לשאת באופן מיטבי את עומס הפעילות המיועדת? (ודאי שלא דומה עיגון המיועד לגלישה לעיגון המיועד לאומגה.) האם העיגון חזק מספיק? האם העיגון בטוח? אם העגינה טובה, אך יש ספק בשיקול הדעת שהופעל בבחירתה, נבצע חלוקת עומס בין שתי עגינות אשר כל אחת מהן עומדת כעיגון עצמאי.}כך, במקרה שקרסה עגינה אחת, תגבה אותה העגינה השניה.

ישנן מס' שיטות נפוצות ומקובלות לשימוש בשתי חבלים.(חלוקה עיקרית לפי ענפי עיסוק ושימוש)

• שני-החבלים עוברים במכשיר חיכוך. נפוץ בגלישה באבטחה עצמית, בגלישה עם אדם נוסף (טנדם) וכדו'
• חבל אחד עובר במכשיר חיכוך, וחבל שני עובר במכשיר חיכוך בראש המצוק. נפוץ לשימוש ע"י גולשים לא מיומנים\משימות הדרכה וחילוץ ועוד.
• שיטת חבל-חבל, חבל אחד עובר במכשיר חיכוך, והחבל השני פרוס ומותקן עליו עכבר חבל לאבטחה בלבד. נפוץ בעיקר בענף התעשייה.

לאחר העגינה, פורסים את החבל בשתי שיטות נפוצות:-הגשה ומגל. מגל-במצוקים והגשה ב-בורות. לאחר וידוא הגעת החבל לקרקעית המצוק אפשר להתחבר, להיבדק ולגלוש. במהלך הגלישה, החבל מונח על קרקע המצוק, וכתוצאה מכך חשוף לחיכוך ברמה זו או אחרת[1]. ע"מ להקטין את הסכנה שבטעויות אנוש-נהוג להשתמש בשני חבלים, כשכל אחד עגון בנפרד וכך יש גיבוי כללי ו "עיוור"[2] לכל המערכת.

מערכות של חילוץ, קניונינג על חבל יחיד, טיפוס הובלה\טיפוס אלפיני, מערנות((SRT וכו' מוגדרות כמערכות עצמאיות[3] ודורשות ידע רחב, מיומנות אישית גבוהה, וניסיון רב, וכל אחת מסיבותיה שלה. במערכות מסוג זה נהוג לבצע גיבוי נקודתי בלבד, עפ"י שיקול דעתו של הבונה והערכתו את הסיכונים. במערכות מסוג זה גיבוי מיותר עלול לסבך ולסרבל את העבודה.

במערנות[4] מתבצעת עבודה על חבל יחיד, ללא גיבוי כמו בגלישה, ונסביר.

אופי הפעילות דורש מערכת פשוטה ומינימלית ככל האפשר אך עם זאת בטוחה. אם במצוק ישנה אפשרות בכל זמן נתון לעצור את הפעילות משום פסילת חבל וכדו', הרי שבמערנות זוהי פריבילגיה. ישנה התוויה בנוהל גולש אחרון למקם את התחנה שממנה תתבצע משיכת החבל קרוב ככל האפשר לשפת המצוק ואף מעבר לשפת המצוק באוויר, כדי להקטין את חיכוך החבל עם המצוק במשיכה, וכך גם את סיכוי החבל להיתקע במשיכה. אם נמשיך את קו החשיבה הזה, נבין את אופי המערכת ב-SRT.אמנם העבודה מתבצעת על חבל יחיד, אך החבל סטרילי לכל עומק המערה וכך נקודה אחת שווה בטיחותית ואיכותית כמו שתיים[5].

כמו בגלישה מצוקים, מבצעים עגינה  חזקה ובטוחה מחוץ למערה. החבל אינו נפרס בהגשה\מגל כמו במצוק מהסבירות שיתקע בדרכו על מדפים, מפלסי ביניים וכד'. פריסת החבל מתבצעת על ידי סידורו בתוך תיק ייעודי המונח בין רגלי הגולש ונפרס ביחד עם קצב ההתקדמות של הגלישה. לכל אורך הגלישה בונה הגולש הראשון תחנות עגינה במיקום הנקבע על פי שני פרמטרים עיקריים: שמירה על סטריליות החבל, קיטוע למספר חלקים אשר כל אחד מהם אינו עולה על 30 מ'. בצורה כזו החבל נשמר רפוי במעבר על גבי פינות חדות וכדו' התחנה הראשונה מובדלת משאר התחנות, משום שבכל המסלולים מבוצעת קרוב ככל האפשר לשפת המצוק[6] .{יתרון נוסף של השיטה הוא החיסכון בזמן.- קיטוע למספר מקטעים יוצר מצב בו אין צורך לחכות להגעה לקרקע של הגולש הראשון. וכן מאפשר-תקשורת ממסרים בין כל הגולשים, אשר מאופי המסלול נמצאים סמוכים זה לזה.

מטרת המוביל-ליצור מסלול חבל סטרילי לכל אורך המצוק ע"י עגינות, ולעיתים שינוי כיוון. לכן, יהיה המוביל  המנוסה ביותר בקבוצה. בסיום הגלישה ישאיר המוביל את שארית החבל בתוך התיק הייעודי. בעזיבת גולש תחנה יכריז "פנוי" ויוודא קבלת ההודעה ע"י הגולש שמעליו בהכרזה "קיבלתי". אין לעבור תחנה לפני שהוכרזה כפנויה. ולכן יהיה נבון לקבוע לפני הכניסה למערה דרך תקשורת מוכרת ומקובלת, וכן קצרה, עניינית ותכליתית.

הגולש השני והלאה יניחו טבעת מקצה זנב פרה המחובר לרתמה על החבל, לגיבוי עזיבת יד מאמצעי הגלישה[7].

שיטה בטוחה יותר היא גלישה באבטחת ג'ומאר. שימוש יעיל ונוח בשיטה זו דורש אימון רב.

הטיפוס החוצה מהמערה מתבצע באמצעות ג'ומר חזה המקובע לטבעת הראשית, ובאמצעות  ג'ומר יד המחובר לרתמה באמצעות קצה של זנב פרה.

נק' קריטית בגלישה ו-srt

מהי ההגדרה  לנק' קריטית? נקודה שכשילתה תגרום לקריסת כל המערכת. נק' קריטית ניתן למצוא כמעט בכל מקום, ובעיה זו היא הבסיס לכל תורת הגיבוי. שהגיבוי בא לבטל את השפעת הנקודה הקריטית, ולמנוע קריסת המערכת[8].

לפני שנביא דוגמאות לנקודות קריטיות\מסוכנות יש להבין את מסלול העומס, ולפי זה ינתח כל אחד כתרגיל הבנה את שורש הבעיה.

בגלישה באבטחה עצמית עם פורסיק מסלול העומס (מלמטה למעלה):הרתמה, טבעת אמצעי החיכוך, אמצעי חיכוך, החבל, העגינה.

בנעילת הפורסיק: הרתמה, טבעת הפרוסיק, הפורסיק עצמו החבל והעגינה.

דוג' לנק' קריטיות\מסוכנות: בטיפוס פורסיקים המטפס משתמש בפורסיק יחיד המחובר לרתמה, מלבד פורסיק מדרגה שאינו מחובר לרתמה. החבל והעגינה בגולש אחרון, כל אחד נק' קריטית(גם אם עוברים שתי חבלים באמצעי חיכוך). טקסטיל (פורסיק\חבל\רצועה) שעובר על פינת סלע חדה ללא גיבוי. טבעת הנלחצת למצוק, ויש סיכוי שתנודה תפתח אותה. חלוקת עומס ארוכה שבקריסה עלולה לספוג עומס שהעוגנים שנשארו אינם מסוגלים לספוג (לכן מבצעים חלוקת עומס בין נקודות אחיזה טובות בלבד!!). העברת שני חבלים בטבעת אחת כשהחבלים עלולים לחתוך אחד את השני,כמו כן כשל של הטבעת יגרום לקריסת כל המערכת. חלוקת עומס לא מאוזנת או חלוקת משולש המגבירה משמעותית את העומס על העוגנים. מערכת טיפוס טופ-רופ. טבעות הצריכות להיות מנוגדות ואינן. דוגמאות אלו הן  רק קצה הקרחון. ישנם מצבים רבים בעלי פוטנציאל סיכון, וחשוב להפעיל שיקול דעת בכל פעם מחדש.

למתבונן מן הצד אפשר שיחשוב שפעילות srt  תלויה כולה על נק' קריטית, משום שהמערכת בנויה על חבל אחד ללא גיבוי. אפשר לדמות את ה-srt  לגולש אחרון עם שינויים מחויבי מציאות. בגולש  אחרון, החבל והעגינה נקודות קריטיות-לכן שומרים על שתי נקודות אחיזה תמידיות בחבל-אמצעי חיכוך ופרוסיק .ב-srt אמצעי חיכוך וטבעת גיבוי על החבל. בשונה מגולש אחרון, שגם העגינה נחשבת כנקודה קריטית, ב-srt עגינות המסלול מהוות באופן גס גיבוי אחת לשניה. גם במהלך הטיפוס בשיטה זו,שומרים על עיקרון שתי נקודות אחיזה-בכך שהמטפס תלוי על ג'ומר חזה, וג'ומר יד.

מקורות ותודות:

מיכה יניב- הפניה למקורות

גיל אברבוך-מאמר גולש אחרון ואביזרי חיכוך- מדור טג"ח 2005

מישאל רוזנטל- שיטות לבניית עגינה

ספר הטג"ח הצה"לי

[1] גם במידה והותקנה הגבהה לחבל הגלישה, והחבל אינו מתחכך בשפת המצוק, הרי שהוא מתחכך בכל גובה המצוק עם הסלע. בשיטה השניה החבל החשוף לחיכוך גבוה הוא החבל העובר במכשיר חיכוך בראש המצוק. לדוגמה:בהרמת גולש, נוסף למשקל הגולש על המערכת להתמודד עם חיכוך גבוה שנובע משפת המצוק.

[2] הכוונה לגיבוי כללי  ללא הפעלת שיקול דעת.

[3] מערכות שהעבודה בהן מבוססת על מיומנות אישית של המטפס.

[4] Single rope technique

[5] פריטי טקסטיל כגון פרוסיקים, רצועות וחבלים נחלשים במגע עם פינה חדה, ונמצאים בסכנת שפשוף עד כדי חיתוך.ולכן מגבים אותם. בהתאם אין סיבה לגבות רצועה תפורה\טבעת ננעלת\תחנה הנמצאת סטרילית באויר.

[6] גם במערה שלילית לחלוטין לא מוותרים על התחנה הראשונה.

[8] כשל המערכת לאו דווקא בא לומר שכל המערכת (חבלים עגינות וכו') תכשול, ונרחיב בהמשך.